עמדי הסביר את הסיבה לסירובו וכתב: "בכל מקום אליו הגעתי ברצועה, בש'גאעיה או חאן יונס, פגשתי במבטים המומים, חלק מהלוחמים שאלו אותי בפליאה ״מה אתה עושה פה?״ משהו בתמונה לא הסתדר להם. שכובים מאובקים על הריצפה עם ציוד ונשק הרגשתי בתוך עמי יותר מאי פעם, זכיתי להכיר במלחמה הזו את טובי בנינו ובנותינו, גיבורי תהילה אבל לפני הכל אנשים, עם חלומות, תשוקות ולב רעב ומתגעגע. על חלקי במלחמה הזו מתישהו אדבר, אני גאה בבחירות שעשיתי. מהרגע הראשון היה לי ברור יותר מתמיד שהפעם אני נלחם על עתיד ילדיי, יעלי ויהונתן, והדבר היה מחזק אותי ועוזר לי לחזק אחרים גם במקומות החשוכים ביותר."
עוד אמר: "בימים האחרונים פנו אליי מכלי התקשורת על הבחירה להעניק לי את הכבוד להשיא משואה בטקס יום העצמאות השנה שיתקיים בסימן 'גבורה ישראלית'. אין כבוד גדול מזה אבל לא אוכל לצערי לקבל את הכבוד הזה השנה. כלכך הרבה גיבורים גלינו מאותה שבת שחורה, חלקם היו לוחמים שלי בעבר או במלחמה הנוכחית.
השנה אשאר בביתי ואתייחד עם זכרם כמו רבים בעם ישראל."
הוסיף ואמר: "אבל גם אזכור את הנס שנקרא 'מדינת היהודים', לאחרונה אני מבין את הנס הזה לעומקו.
אני מקווה שאולי בעתיד תינתן לי הזכות להשיא משואה בזכות המילים שאכתוב ולא בגלל גבורת מלחמה".
