ברגעים הקשים ביותר, כשנדמה היה שהכול אבוד, האמונה שלנו לא נכנעה. היא בערה בליבנו כלפיד, מאירה את דרכנו בעיתות אפלה. האמונה הזו, שנטועה עמוק בשורשי עמנו, היא שהובילה אותנו לא לשכוח, לא לוותר, ולהילחם בכל כוחנו להשיב את יקירינו הביתה. אך לא רק האמונה ניצחה הפעם, אלא גם האחדות שלנו, כעם ישראל, הראתה את כוחה. כי בשעת צרה, כשאחד מאיתנו סובל, כולנו מרגישים את הכאב. וכשאחד מתרומם, כולנו מתרוממים איתו.
ראינו זאת בפעולות הצבא, בתפילות, ובמאמצים הבלתי נלאים של כל חלקי החברה להביא את החטופים הביתה. שחרורם של הארבעה הוא תזכורת שבאחדותנו טמון הכוח שלנו. כשאנחנו מאוחדים, אין דבר שלא נוכל להשיג. זו תזכורת שמעל כל הפערים והמחלוקות, יש לנו זה את זה. ושבסופו של דבר, זה מה שמחזיק אותנו. עוד הדרך ארוכה. עוד רבים מקרב החטופים מחכים לשוב הביתה. אבל הפעם , בזכות האמונה והרצון לאחדות שלנו, הם קרובים יותר. וכל עוד נמשיך להאמין, לאחוז זה בזה, ולפעול כעם אחד – נדע שבסוף, האור ינצח את החושך.
זכרו, האחדות הזו לא נולדה מתוך שלווה, אלא דווקא מתוך הסערה. היא צמחה מתוך הדמעות, מתוך הזעקות, ומתוך ההבנה שגורלנו שזור זה בזה. בכל תפילה שנשאנו יחד, בכל שלט שהנפנו, ובכל שיחה שניהלנו עם שכנינו – חיזקנו את החוטים הבלתי נראים שמחברים אותנו. וכשהחטופים יחזרו, זה לא יהיה רק ניצחון על החושך. זה יהיה גם ניצחון על הפילוג, על הספקות, ועל כל מי שחשב שאפשר לשבור אותנו. כי הם לא הבינו שכל פגיעה בנו רק מחשלת את הקשר בינינו.
כל דמעה שאנו שופכים יחד הופכת לנחל של תקווה, וכל יד שאנו מושיטים זה לזה בונה גשר של אחווה. בימים הקרובים, כשנשמע את סיפוריהם של החוזרים הביתה, נזכור שהם לא רק סיפורים של שבי וסבל. הם גם סיפורים של עוצמה, של אומץ, ושל אהבה שאינה יודעת גבולות. ובכל פעם שנחבק אותם, נחבק גם את האחדות שהביאה אותם אלינו. כי זה הכוח האמיתי של האמונה והאחדות.
הן לא רק מביאות נחמה בזמנים קשים, אלא גם בונות את הבסיס לעתיד טוב יותר. עתיד שבו נזכור תמיד שאנחנו לא רק שורדים יחד, אלא גם חולמים, בונים, ומנצחים יחד. וזה, אחים ואחיות, הוא הניצחון הגדול ביותר.
הכותב: בן בניה ליבה מייסד את מכון MSC ללימודי קואצ'ינג וNLP
0542575336 info@benliba.co.il
