המבקר מציין בנוסף, כי המשרד ומטה ההסברה למאבק בקורונה לא הסבירו לציבור כיצד להתמודד עם מידע כוזב בנוגע לחיסונים.
בדוח מפרט מבקר המדינה מר מתניהו אנגלמן כי חיסון האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה היה אחד הכלים העיקריים להתמודדות עם הנגיף, וישראל בהובלת משרד הבריאות אף הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שחיסנו נגדו, דבר שתרם במידה ניכרת להצלת חיי אלפי ישראלים.
מתחילת מבצע החיסונים בדצמבר 2020 עלה שיעור המתחסנים בישראל בשתי מנות חיסון בחדות עד לסוף מרץ 2021, שבו הגיע שיעור המתחסנים ל-50.9% מכלל האוכלוסייה. זאת לעומת האיחוד האירופי, שבו היה באותו מועד שיעור מתחסנים של 5.1%, ולעומת ממוצע עולמי של 1.8%.
עם זאת, מאותו מועד החלה התמתנות בקצב המתחסנים בישראל: עד סוף נובמבר 2022 שיעור המתחסנים בשתי מנות חיסון היה 65.2%, לעומת שיעור של 72.9% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 63%.
מגמה דומה עולה גם בנוגע לחיסון השלישי – בישראל, שהייתה הראשונה שחיסנה בחיסון זה, הייתה עלייה חדה בשיעור המתחסנים עם תחילת מתן החיסון השלישי. בסוף נובמבר 2022 היה שיעור המתחסנים בישראל במנה השלישית 59.6%, לעומת שיעור של 60.6% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 33%.
מבקר המדינה מציין כי בביקורת עלה כי שיעור המתחסנים במנת החיסון השלישית בקרב בני 60 ומעלה ביישובים שנבדקו בחברה הערבית ובחברה החרדית הגיע ל-60%-62%, לעומת שיעור של 86% בכלל האוכלוסייה.
המבקר מצא כי במערכות הממוחשבות של משרד הבריאות לא נקלט מידע בנוגע לכ-82% מכ-354,200 הדיווחים על תופעות לוואי מהחיסון נגד קורונה, שהעבירו אליו גורמים רפואיים כקופות החולים ובתי החולים – וזאת עקב תקלות טכניות בממשק למערכת נחליאל"י (מאגר החיסונים של משרד הבריאות).
